מתוך היכרות וחברות עם דאפי, הגעתי ליום צילומים ביש לי מקום.

באתי מתוך סקרנות לנסות לעמוד מול מצלמה, להעיז להצטלם, להעיז להראות, להחשף, להסתכל עלי דרך גם העיניים של דאפי.
נכחתי במפגש עמוק, רגוע, שקט, מקבל ומכיל בין עצמי, לדאפי, למצלמה, לגוף שלי, למרחב, לבושה, לפחדים, ליופי ולתעוזה.
הפחד "שלא אהיה טובה מספיק" או "שלא אצליח להרגיש חופשיה", התמוגגו, כאילו העדשה בידיים של דאפי הפכה להיות עין גדולה של אמא טובה טובה.אני שמחה על ההתנסות הזאת, עד שאני באה בקרוב לעוד אחת!זוכרת את החוויה כמעצימה, עדינה, מזמינה למפגש כנה ולא מבהיל בכלל, עם היופי שבתוכי. מרגישה שזכיתי אז, באפשרות להיות רכה אלי, גם בתחום הכי קשה, מבהיל ושיפוט. יצאתי עם מערכת יחסים מחודשת עם הגוף שלי, הפנים שלי, הקמטים, השערות וכל צורות החיוכים שבתוכי. תודה דאפי!